רץ למרחקים ארוכים

עם כושר גופני איום ונורא ומשקל רב מדי, הצלחתי לסיים את הגיבוש הודות לנחישות, המעורבות והאחריות הקבוצתית שהפגנתי.

הגעתי לגיבוש, שנמשך שלושה ימים, עם כושר גופני איום ונורא בלשון המעטה, תכלס הכושר הגופני שלי היה גרוע. בפתיח חימום קצר ויצאנו לריצת 3,000 מטר כשאני מסיים בין האחרונים ושכמעט עלתה לי בבריאות. בתום ההכשרה הכושר הגופני עלה פלאים ואני יכול לרוץ 2,000 מטר בקלות יחסית ובזמן בלתי מצאותי מבחינתי – שמונה דקות. בחלוף הזמן שוב הכושר הגופני מוזנח ומנגד רמת הכלוסטרול ולחץ הדם (שני גורמים הקשורים לסבירות גבוהה לקבלת התקפי לב או שבץ לב) מטפסים אט, אט למעלה. מכנסי הג’ינס במידה 42 כבר לא מתאימות לממדי הגוף שהתרחב ובריצת 2,000 מטר שרצתי הרגשתי מאמץ כה גדול עד כי הרגשתי קושי רב לנשום. אמרתי לעצמי שאני מוכרח לעשות משהו בעניין. התחלתי לרוץ, ההתחלה היתה קשה, השרירים והמפרקים כואבים ובכדי להפחית את המאמץ והכאב, אני הולך, רץ והולך. בחלוף מספר חודשים של התמדה אני יכול לרוץ מספר קילומטרים בקלות. ההתמדה משתלמת, היום עשרים וחמישה שנה לאחר מכן , לא זה בלבד שהשתתפתי בעשרים ושמונה מרתונים שבאמצעותם הכרתי את ארצנו, תושביה, בני נוער המקסימים שביחד רצנו במרתון ירושלים והבריאות השתפרה פלאים. רוח הנעורים שוב פועמת בי. חברים ובני המשפחה נדבקו ממני בחיידק הריצה והתחילו לרוץ/ ללכת ומרגישים הרבה יותר טוב, רבים מהם השתתפו בעשרות תחרויות ריצה כולל חצי מרתון ומרתון (42.2 ק”מ ). ולשמחתי הרבה חזרתי ללבוש את מכנסי הג”ינס במידה 42 🤘

רצוני מהריצה לשפר במעט את בריאות הגוף והנפש והחזירה לי אהבה שקבלתי יותר מכפי שדיימנתי!!!