גיבוש לדובדבן – צוות ג.ח.ש

ג.(גונגי) שירת כמפקד צוות בדובדבן.

ח.(חזיר) שירת כטייס בחיל האוויר.

ש.(שללה) שירת כלוחם באגוז.

שלושה חברי ילדות, בני ההתיישבות העובדת שבעמק הירדן, שדבק להם הכינוי “צוות ג.ח.ש ” התאמנו ויזמו אימונים גופנים ומנטלים כהכנה לגיבוש שהם סוחפים אחריהם נערים נוספים משכבת בית הספר לאימוני צוות ג.ח.ש ברוח ההתנדבות, עזרה הדדית ושהאימון הקבוצתי הינו רכיב להצלחה אישית בגיבוש, רבים מחברי הקבוצה סיימו שרות קרבי משמעותי כשבגופם מגנים על גבולות המדינה ותושביה כמיטב הערכים שספגו מבית ההורים והקהילה.

זהו סיפורם של מיטב בננו, מלחי הארץ, כפי שסופר על ידי גונגי.

קריאה מהנה! 🙂

גונגי, בשנות ה – 30 לחייו, בנוי לתלפיות עם מרץ ופני נער מתבגר, משקם את יכולת התנועה של אנשים כפיזיותרפיסט מנוסה שעמד בפני אתגרים רבים בחייו.

“גיבוש זה דבר פשוט, לא להישבר ולהשאר בן אדם. “

“מטרת הגיבוש היא לשבור אותך, שתרים יד ותפרוש, ההכנה הגופנית עזרה לי בגיבוש ביחד עם היכולת המנטלית החזקה שנבנתה על ידי האימונים הגופנים הממושכים שעשינו והרצון העז לשרת בדובדבן. למעשה היכולת המנטלית ניבנתה על הבסיס הגופני מהאימונים הרבים שערכנו כקבוצה. ”

שגרת אימונים

שלוש עד ארבע פעמים בשבוע ניפגשו צוות ג.ח.ש לאימון גופני – תרגילי חימום, ריצה על הטיילת למרחק 10 ק”מ ובסיום תרגלי כוח על הדשא. כבר בסיום הגיבוש הראשון של הצוות ביום סיירות שהיה קשה ושלרוב הגיעו במקומות האחרונים באתגר הגופני חברי הצוות הבינו שלא התאמנו נכון, לאחר סיעור מוחות הוחלט להתמקד באימוני ספרינטים בחול, ריצות בעליה, סחיבת משקל והתמקדות ביחידות אימון ארוכות.

אחריות קבוצתית

“הגעתי לגיבוש צנחנים הרבה יותר מוכן אך בכל זאת הייתי חלש – תמיד הייתי בין האחרונים ועם כושר גופני כזה לא היו אמורים לקבל אותי אך מצד שני כשהיה צריך לאסוף את החבר’ה להתגייס בשביל משהו או מישהו לזה תמיד היה לי כח, ולא משנה כמה אני גמור.”

“אין מצב שאני נשבר “

גונגי ממשיך לספר בהתלהבות של נער מתבגר על הגיבוש השלישי והאחרון …

“באקט הכי קשה, שלוש שעות של זחילות, אני מדבר אל עצמי, אין מצב שאני נשבר, אני נזכר באימונים הקשים שהתאמנתי עם חזיר ושללה וכמה שהיזענו ביחד וזה נתן לי כח להמשיך ולא להרים ידים לאות פרישה מהגיבוש ומהחלום. לפתע בין זחילה לזחילה אני מוצא מספרים בחול, אחזתי אותם בידי וחשבתי שלבטח זה נפל למשהו ואשיב אותם בסיום הזחילות שלפתע ניגש אלי המגבש ושואל אותי מה אני אוחז בידי ואני בתמימות עונה מצאתי מספרים בחול ורציתי להשיב אותם בסיום, המגבש הסתכל אלי בחיוך, ביקש את המספרים ואמר לי “כל הכבוד “, לדעתי זה נתן לי המון קרדיט למרות שהייתי חלש בפן הפיזי. הבאתי ערך מוסף לצוות, זה גם התבטא בהמשך השרות המבצעי שלי כמפקד צוות. “

מעט לפני שגונגי ניגש להשכיב לשנת צוהרים את ביתו הקטנה, הוסיף

לעשות הכנה מנטלית מאוד מאוד חזקה.

באימון הדבר הכי חשוב זה התמדה.

לשאוף להכי גבוה ולהביא את היכולות והחוזקות שלך לא משנה היכן תשרת וכך תהיה מוערך.

תודה רבה לגונגי שהקדיש לנו מזמנו היקר והעשיר אותנו בתבונות מצוות ג.ח.ש 🙏

תגובת אימו של גונגי לאחר שקראה את הפוסט.

היי ****. לא ידעתי על מה שסיפר
איזה מרגש לקראו מה עבר על ***.
שבת שלום 🍷