אני נמצא קילומטרים אחדים צפונית לטבריה ליד הטיילת, רץ והולך בחברתו של ינון דהאן, נער על הרצף האוטיסטי, שגומע מרחק של 5 ק”מ ללא קושי רב. רגליו משמיעות את הקול החדגוני האופייני עם כל נחיתה על הכביש. האימון עם ינון מאתגר כי הוא דורש אחריות אישית גבוהה מצד אחד, ומצד שני יש לוודא שהאימון יהיה מהנה ומקדם.
התנועה והריצה עוזרות לינון לשפר את איכות החיים שלו בצורה משמעותית. הפעילות הגופנית משפרת את הכושר הגופני שלו, מחזקת את השרירים, משפרת את שיווי המשקל ומגבירה את היכולת הקוגניטיבית והריכוז. מעבר לכך, האימון המשותף שלנו מעניק לו תחושת הישג וסיפוק, ומאפשר לו להתמודד טוב יותר עם האתגרים היומיומיים.
במהלך האימון מתחולל דבר מה נפלא בנפש של שנינו שמחזיר אותנו הביתה שלווים ורגועים יותר. האינטראקציה והקשר האנושי שנבנים תוך כדי האימון מחזקים גם את התחושה החברתית והקשר בינינו. זו לא רק פעילות גופנית, אלא גם חוויה חברתית ורגשית עמוקה.
באימון האחרון, כשינון חזר כולו ספוג מזיעה מהלחות ואימון מאתגר, אימו אודליה קיבלה את פניו בשמחה ודאגה. היא ישר הרעיפה עליו חיבוקים ונשיקות ודאגה להרבותו במים ומקלחת קרה. “הספורט איתך עושה כל כך טוב,” היא אומרת לי בחיוך רחב על פניה. “תבוא גם מחר.”
האימון עם ינון לא רק תורם לשיפור כושר גופני, אלא גם מעניק לכל אחד מאיתנו תחושת הישג, סיפוק ורוגע. זו חוויה ייחודית שמחזקת את הקשר האנושי ומראה כיצד ספורט יכול להיות כלי טיפולי רב ערך, במיוחד עבור נערים על הרצף האוטיסטי.
