“יש לנו זכות ענקית ואנחנו צריכים להגיד כל יום תודה על זה שיש לנו הזכות לעשות כאלה תפקידים משמעותיים בצבא הגנה לישראל. צריך להבין כמה משמעות וכוח יש לנו בידיים לעשות דברים ולשנות דברים ולהביא את עצמנו לידי ביטוי בצורה הכי חזקה שיש בצבא הגנה לישראל. וזה הזמן לפתח את עצמכם ולתת למדינה את מה שהיא צריכה, והמדינה צריכה אנשים טובים, המדינה צריכה אנשים מחומר גלם טוב. אנשים צריכים להבין מה זה לשרת את המדינה, לתת מעצם שנתיים ושמונה חודשים זה משהו לא מובן בכלל ולפעמים לא מקבלים כל כך בחזרה. זאת זכות גדולה לא לתת רק למדינה, אלא גם לתת לעצמכם כלים שפשוט בשום מקום אחר בעולם אין. בשום צבא בעולם אין האחווה והחוויה הזאת, זה פשוט. אם הייתי יכולה הייתי עושה את זה שוב פעם, לא הייתי מוותרת על זה. וזה מסע הכי מדהים שאפשר לעבור. לכן תעופו על התפקידים. תמצאו את עצמכם, תתנו כמה שאתם יכולים ואין לי ספק שתקבלו את התמורה האמיתית. ”
הגיבוש והשרות של עדן לוחמת ו’נוהגת’ בפלגת מגן ביחידת עוקץ ומאיה כלבה רועה בלגית מסוג מילאנה בעלת יכולת לסריקה וזיהוי נגד חבלה שלאחר הכשרה מאתגרת יצאו לילה אחר לילה לפעילויות מבצעיות יחד עם כוחות של לוחמים ברחבי יהודה ושומרון וסרקו בתים, חצרות וכל מסתור לגילוי ותפיסה של חומרי נפץ ואמצעי לחימה שבסיומם לא זכו לגילויים. במהלך השרות פנתה למפקדיה וביקשה לצאת לקורס מ”כים (קורס מפקדי כיתות) כדי לפקד, להוביל ולתת מעצמה עוד יותר אך נענתה בשלילה. עובדות שלא הפילו את רוחה מכיוון שהיא רואה את השרות הצבאי כערך עליון ואת הכישלונות כחלק בלתי נפרד מההצלחות. הכלים שרכשה מנחים אותה ומובילים אותה להצלחה והישגים, קרוב תתחיל ללמוד לתואר ראשון במנהל עסקים. בתום שרות של שנתיים ושמונה חודשים של עדן ותשע שנות שרות של מאיה זכו בזכייה הגדולה ביותר להשתחרר ביחד וליהנות אחת עם השנייה בחיק המשפחה האוהבת.
מכוונת מטרה
אהבתה לבעלי חיים ובמיוחד לכלבים והרצון להיות לוחמת הניע את עדן לחפש תפקיד שישלב את האהבה והרצון וששמעה על תפקיד ‘עוקץ’ לשם היא כיוונה ורצתה להגיע לאורך כל הדרך. במהלך הראיונות בצו הראשון, ביום המא”ה (מיון, איתור, התאמה) ובמיון לוחמות ביקשה להתגייס ולהתמיין כלוחמת עוקץ. בתחילת דרכה התגייסה לחי”ר קל שבגדודים המעורבים(קרקל, ברדלס, אריות הירדן ולביאי הבקעה) לשלב של המכין הנמשך שבועיים שבו לומדים ולהכיר את מהות להיות לוחמת ואם זה מתאים לך ואת תפקיד הגדודים והגזרות בהן פועלות, בסיום המכין התייצבה לגיבוש לרגע האמת שבו יבחנו היכולות הפיזיות והנפשיות ושיחד עם הריאיון בסוף הגיבוש יבנה תפוס אישיות ועל פיו יוחלט באם תעמוד בדרישות התפקיד.
“האמנתי בעצמי שאני יכולה להצליח בגיבוש”
יומיים אינטנסיביים של מאמץ גופני – ספרינטים, ריצות ומסע עם אלונקה היו אקטים לא מוכרים וקשים לעדן. בצעירותה הייתה רקדנית והתאמנה בחדר כושר ובריצות לנפש ולא התאמנה ספציפית לעומס הגופני שבגיבוש. “לא הייתי בשום קבוצת הכנה לצבא ובכושר קרבי, האמנתי שאוכל לעבור את הגיבוש כי זה הכל בראש, אם רוצים מספיק חזק אפשר לעבור כל משימה. ” במשימות החשיבה הקבוצתיות דאגה להיות היא האמיתית בלי העמדת פנים. לאורך כל הגיבוש הפגינה אחראיות, מסירות והפגנת משמעת עצמית ואלו התכונות שבוחני הגיבוש מחפשים במעומדים. מי לא משקיע עד הסוף ומי נוהג לעגל פינות, והם מתגלים די מהר באקטים השונים בגיבוש.
“גאה בעצמי”
מעל עשרה חודשים עדן ומאיה מאמנים ביחד בכדי להגיע למוכנות מבצעית, אימוני כושר גופני ומתרגלים זיהוי חומרי נפץ ואמצעי לחימה אך יש קשיים ומאיה עדיין לא הוסמכה ככלבה לוחמת. עדן לא מוותרת לשתיהן ויוצאות ביחד לעוד תרגולות המלוות באהבה, בחיבוקים וחיזוקים למאיה ורואה את המטרה בדמיונה כיצד שתהין עוברות את מבחני ההסמכה והופכות לצוות מבצעי. וכשהולכים עם הלב מצליחים “ביום שמאיה הוסמכה ככלבה מבצעית הייתי גאה בעצמי, בחלום שהגשמתי ובדרך הארוכה המלווה בעליות ובמורדות שעשינו ביחד. אנו לוחמות אמתיות ! ”
תודה לעדן היקרה שפתחה אל ליבה וריגשה אותי לאורך כל השיחה, הרואה בפוסט כזכות להשפיע ולהעצים את בנות ישראל ולמאיה שתרמה תרומה ענקית לביטחון המדינה. הפוסט מוקדש לכל הלוחמות אשר בהן שעושות מה שחשוב להן גם כשלא נוח להן.
