גיבוש ואמונה עצמית בעיני מסתערב ימ”ס ( יחידת המסתערבים של מג”ב )
סיפורו של ש.
“מסע עליתי לארץ ישראל נטע בי את תחושת המסוגלות.
רציתי להשיב למדינתי תודה על המאמץ להעלאת משפחתי, ותרמתי בשלוש שנים של פעילות בטחונית אינטנסיבית כמסתערב. “
סיפורו של ש. המובא כלשונו.
קריאה מהנה!
מסע עליתי לארץ ישראל
באישון לילה יצאתי, יחד עם שתי אחיותי הקטנות, למסע רגלי מכפרי שבאתיופיה למחנה הפליטים שבסודן.
הלכנו בחום הכבד שרוח המדבר נושבת ומעיפה את גרגירי החול לעינינו ומכבידה על ההליכה לעיתים לא ראינו את הדרך ונאלצנו לעצור על מנת שלא נאבד את הדרך.
ביום השביעי למסע חברנו למדריך מקומי שהוביל את הקבוצה ליעד.
ההליכה לא היתה זרה לי ולאחיותי, בכפר הולדתי הלכנו מדי יום עשרות קילומטרים מהבית לבית הספר ובחזרה וההליכה לא תכניע אותנו. וביום אחד בהיר זה הגיע, אחותי חלתה במגיפה קשה ששררה בקרב האוכלוסיה וללא שרותי רפואה נאותים גופה נכנע לחיידק המגיפה ונפטרה. נאלצנו לקבור אותה במקום ולהמשיך במסע.
כעת אני מבין שאני ואחותי לבד בעולם ואני חייב להגן עליה מכל פגע ולהביאה לארץ ישראל.
לאחר שלושה חודשים של הליכה הגענו למחנה הפליטים שבסודן. שהינו במחנה הפליטים שלוש שנים עד שנקראתה בפנינו הזדמנות לעלות ארצה בסיוע כוחות הביטחון הישראלים.
שיכנו אותנו במעלות, ולאחר שנה כל משפחתי עלתה ארצה. כעת שוב הינו משפחה מלוכדת ואוהבת.
שפה חדשה, תרבות חדשה וקשיי פרנסה והסתגלות אילצו אותי להתחנך בפנימית כפר חסידים הסמוכה לחיפה.
בפנימיה נחשפתי לתרבות הישראלית החמה, המחבקת והאוהבת ולסיפורי הבוגרים ששבו מהצבא על שרות קרבי וגמלה בי ההחלטה להגן כל מדינתי על ידי שרות קרבי ומשמעותי.
ביום גיוסי בקשתי לשרת במג”ב, בקשתי נענתה ולאחר תקופה קצרה הגעתי לגיבוש ליחדת המסתערבים.
הגיבוש
לגיבוש הגעתי עם כושר גופני גבוהה ותחושת מסוגלות, שנבנתה במסע לארץ ישראל, שאצליח לסיים בהצלחה את הגיבוש.
בתום שלושה ימים מפרכים. שהבוחנים “מקלפים” אותי כתפוז ומעונינים לגלות באם יש לי את תכונות האישיותיום הדרושות כמו אחראיות קבוצתית, אנטי שבורות, יוזמה התמדה, אמינות ועוד… יצאנו למסע ללי ארוך במיוחד. גופי כאב ורגלי לא נישמעו לי יותר, רציתי לפרוש, לעזוב וברגע הקשה הזה הבטתי לשמיים וראיתי כוכב אחד זוהר, ראיתי את פני אחותי, שנפטרה במסע, דרך הכוכב ו”אומרת” לי “אני מאמינה בך, יש לך כוחות לסיים ולהצליח את הגיבוש”. הזלתי דימעה וגופי התמלא באנרגיה חדשה שבעזרתה סיימתי את המסע והגיבוש בהצלחה.
תאמינו בעצמכם והעזו לחלום
ממני אליכם ובעיקר אל הנוער הישראלי הנהדר.
תאמינו בעצמכם שאתם מסוגלים לעשות.
למה?
כאשר אתם מאמינים בעצמכם אתם בדרך למטרה. לא בטוח שתגיעו למטרה, אך אתם בדרך.
וכאשר אתם לא מאמינים בעצמכם שאתם מסוגלים – הסיכוי שלכם לנסות ולהגיע למטרה הוא אפס.
תמיד תקשיבו לאלו שמאמינים בכם שאתם מסוגלים לעשות. לאלו שלא מאמינים בכם אל תתייחסו.
והעזו לחלום ( המעז מנצח) – תהיו אמיצים מספיק בכדי לחלום. החלום יוביל אותכם למטרה, ובדרך תגלו כוחות החבוים בכם. כוחות שלא חלמתם שיש בכם.