גיבוש לסיירת צנחנים מתלמיד בחינוך מיוחד לשרות בסיירת!

מוטו: “רק אלו שהלכו בחושך, מבינים את יופיו של האור “. – גדס”ר צנחנים –

” וואלה, אבא שעה 02:30 ריצה של 6 ק”מ לקראת הגיבוש. קשה זה טוב! “.

“23:55 עוד ריצה של חצי שעה, לא מפסיק להתאמן 🔥 אתן בראבק בגיבוש יחטיות “.

שגרת אימונים גופנים ומנטלים ששורשיה מגיל רך.

אין דבר העומד בפני הרצון 💪🏻

“הלב ניצבת לי, חברי לשכבת הלימודים ולקבוצת הכדורסל קיבלו זימונים ליום סיירות ואני מייחל וממתין להודעה – הינך מוזמן ליום סיירות, אך ההודעה לא הגיעה “. ע. שאף להגיע ליחדה עילית, אך בעקבות נתוני הפתיחה שלו ( פרופיל 82 , קב”א 52 ודפ”ר 40 ) לא זומן ליום סיירות. כיברת דרך ארוכה שלעתים לוותה בדמעות ובמאמץ עילאי חווה ע. בתחילתו בגן בחינוך מיוחד, המשך לימודים בבית ספר רגיל, שלא צלח, חזרה ללימודים לבית ספר לחינוך מיוחד וסיום לימודי תיכון בכיתה מקדמת, עם בגרות, מלאה שקידמה ללא עוררין והובילה את ע. להילחם ולא להישבר על רצונו ושאיפתו לשרת ביחידה מיוחדת. “הרגשתי באסה של החיים, כישלון, וזאת בידיעה שאני יודע מה אני שווה שהיכולות הפיזיות והשכליות שלי לא נופלות ממישהו שקיבל זימון ליום סיירות “.

בפניתו למיטב בבקשה לזימון חריג ליום סיירות התבקש לשלוח סיכום רפואי מניורולוג שבריאותו תקינה, גיליון ציונים של כיתה י”א ושתי מכתבי המלצה. במיידית ע. ובני משפחתו שלחו את המסמכים הנדרשים שהיו ללא רבב. והתשובה הטלפונית ממיטב, מדור סיירות, לא איחרה להגיע – אנו מצטערים להודיעך נמצאתה לא מתאים ליום סיירות. 😔

צא, צא, צא, צא !

קולות בוחני הסיירות.

למרות התשובה השלילית ע. המשיך להתאמן מידי יום יחד עם בני משפחתו וחברים לגיבוש צנחנים שהגיע מאחר שסומן הסיפרה 5 בשאלון העדפות ( מנילה). חודשיים לאחר גיבוש לצנחנים ע. התייצב לגיבוש יחטיות, לרגע האמת – לבחון מה אתה שווה באמת.

“כשאני שוכב על הגב, מביט לשמים, עם ציוד רב על גבי אני שומע צא, צא, צא, צא מתהפך לבטן ומתחיל לזחול בחול הטובעני, גופי נחבל הידיים והרגליים מלאות בסריטות שוטפות זיעה. לא סיימתי בין הראשונים אך לא וותרתי לעצמי, המשכתי והמשכתי לזחול ובכל יד שהושטתי קדימה הקדשתי להורי, למשפחתי ולחברים שעזרו לי בדרך ונתמלאתי באנרגיות חיוביות ובאופטימיות שאת הגיבוש אסיים בהצלחה.

בתום יומיים של פעילות אינטנסיבית שרבים פרשו בדרך היתבקש ע. להרצות בפני הצוות ולעורר שיח – ” קראתי והתאמנתי איך לדבר מול קהל, למדתי על חשיבות טון ושפת הגוף במהלך הדיבור וכבן להתיישבות העובדת ההרצאה נסבה על חשיבות החקלאות הישראלית “.

בתום מסדר דמעות

“אמא, אבא התקבלתי לסיירת “. 🙂

המאמץ היה שווה!

(*) “במסעות, בניווטי בדד ובכל משימה קטנה כגדולה נתתי יחד עם חברי לצוות את הכי טוב שאפשר והובלנו את הסיירת למצוינות אישית.” הכמיהה לעשות את הכי טוב שאפשר ולתת מעבר למה שנדרש לא נעלמה מעיניי הפיקוד של הסיירת, ע. יחד עם חבריו לצוות הועברו לשרת כלוחמים ביחידה מובחרת – רפאים.