גיבוש ליחידת שלדג

מוטו: "המעז מנצח. " – יחידת שלדג.

לוחם אמיתי!

לאחר שני גיבושים לשייטת 13 שלא צלחו, ז. התחיל את שרותו כחניך בקורס טייס. "תמיד רציתי לשרת ביחידה עלית, אך אם הצבא מצא אותי מתאים לטייס, מי אני שאסרב! ". ההצלחה נראתה מובטחת, ז. בן ההתיישבות העובדת בצפון, בוגר מגמה ראלית, ספורטאי בכל רמח אבריו התחנך על תרומה משמעותית לבטחון המדינה והגשמה עצמית. בסיום שלב הצ'קים נקרא לוועדה ובתום שיחה עם שרשרת המפקדים קיבל את ההודעה שלא ימשיך הלאה. "ארזתי את הקיטבג והזדכתי על הנשק הארוך והתייצבתי לשיחה קצרה עם המפקדים והפסיכולוג שבה בקשתי להגיע לגיבוש ליחידה שהחלופה שעמדה בפני הינה ראיון שבה יוחלט באם אני מתאים לשרת ביחידה עלית, קו המחשבה שהנחה אותי בהחלטה היה לבחור בדרך הקשה, שהינה גיבוש שנמשך חמישה ימים של שבירה גופנית ומנטלית, שתמיד התבררה כנכונה. "

החלטתו של ז. הוערכה מאוד על מפקדי היחידה ובדיעבד היתה נכונה.

להתאמן עד הקצה מבלי להיפצע

"באקטים הפיזיים לא סיימתי בין הראשונים, הגוף כאב לי, הרגליים מיאנו לזוז והייתי תשוש פיזית בסיום היום הראשון לגיבוש. נתתי דגש לכל הבעת פנים והגייה ולא הבעתי סימני יאוש הודות לריצות הרבות והממושכות שרגלי חוו בעליות הטובעניות שהביאו אותי לקצה יכולתי. "

כושר גופני גבוה אינו ערובה להצלחה בגיבוש, היחידות השונות יודעות היטב לבנות את הכושר הגופני ללוחמים ובבואם לבחון את המועמדים הם עושים זאת על ידי הבאת המועמדים עד לקצה היכולת הגופנית. כאן נימדדת היכולת של המועמד כיצד הוא מתמודד עם סדר הגעה, מי נותן מעצמו ומי מותח את הגבולות ועושה מעבר לדרישות הבסיסיות – אלו הם נכס ליחידה ואותם צריכים.

לתת את הכל

"אז זהו חברי פנו אלינו בוחני היחידה – האקטים הפיזיים והגיבוש היסתיימו, נשאר לכם רק להקים אוהל סיירים לשנת לילה. לא ריחמתי על עצמי במיידית נגשתי להקים את האוהל בעוד שרבים ניזרקו על הריצפה ולא הואילו לבנות את אוהל הסיירים. "

המפתח להצלחה בגיבוש פשוט אמר לי ז. אתה מתחיל את הגיבוש מסתכל וחש את האווירה, החלטתה להישאר אז תן את הכל.

כך התנהל ז. במהלך כל הגיבוש שהאמירה לתת את הכל מהדהדת בראשו ללא הרף וגם לכאורה שהגיבוש הסתיים כי מתח מורידים לאפס רק כשעולים לאוטובוס הביתה בחזרה.

ז. מסכם הדרך להצליח בגיבוש ארוכה וקשה מי מכם שישתדל ויתאמץ – יעמוד בה בהצלחה!