שער ארוך לראשו, זקן מגודל, שני עגילים בכל אוזן ונזם באפו. הופתעתי לראות את י. אחוז בנשקו המדוגם והנקי הנועל נעלים צבאיות בצבע אדום בדרום הר חברון. לכאורה אנטיתזה של לוחם, אך י. שירת שלוש שנים משמעותיות כמפקד לוחם בסיירת חרוב שנתנו לו כילים ומיומניות של פיקוד, ניהול והובלה וכיום הינו מנהל רשת מסעדות עם מאות עובדים.
מחקרים בפסיכולוגיה החברתית מוכחים שמה שיקבע את ההצלחה בחיים זה לא נתוני הפתיחה כי אם היכולת לשלוט בעצמך ולנהל את עצמך כהוכחה לאמירה הזאת הינה בפתיחה של הפוסט. לכאורה י. שגדל בסביבה עבריינית לאבא שלא עשה שרות צבאי עקב היותו בבית סוהר היה את כל הסיבות לא לשרת בשרות משמעותי ולתת את תרומתו לבטחון המדינה אך י. שניחן ביכולת של לוחם עקב קרובות רחוב בשכונה החליט לבחור בדרך הקשה ולעשות גיבוש לסיירת חרוב שעבר בהצלחה. בתום סיום המסלול יצא לקורס פיקודי והוביל מבצעים ומעצרים בשטחי יהודה ושומרון.
גודל המשימה כגודל האחריות
"אמירתו של דוד בן גוריון – תדע כל אם עברייה כי הפקידה את גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך, היתה נר לרגלי בפיקוד והובלת החיליים. לפני כל משימה הייתי לומד את השטח על ידי קריאת המפות, בודק את ציוד החיילים ומבהיר לכל חייל בצוות את המשימה הקבוצתית כתוצאה מאחריות האישית ברמה הגבוה הצלחנו לעמוד בכל המשימות וזכינו לקבל תעודות הערכה והצטיינות. " כדברי י.
הכילים של ניהול זמן וצוות, אחראיות אישית ברמה גבוה וחשיבה מחוץ לקופסאה שאותם רכש במהלך שירותו משמשים אותו גם כיום בחייו האזרחים.
"ללא השרות הצבאי היום הייתי במקומות אפלים ולא ראויים, בזכות השרות המשמועתי זכיתי לחיות חיים מלאי אתגרים וישריים " סיים י. את דבריו.