מחבר: 24913535ilan

“הם, משתתפי הגיבוש, תמירים וחדורי מוטיבציה לסיים את הגיבוש לשייטת 13 ואני לא חזק וגבוה במיוחד אך הייתי נעול מטרה – אסיים את הגיבוש, הכי טוב שאוכל, חונכתי שאין משימה בלתי אפשרית, הרי ינקתי מילדות את רוח ההתמדה והנחישות מאבי ששירת שנים רבות בימ”מ – היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור של מדינת ישראל.”

נפגשתי עם ש. בשבת חורפית חמימה לאחר מספר ניסיונות לתיאום שנדחתה עקב שירותו בשנת שרות ב”מרכז תלמים” ששוכן בקיבוץ מגל. בתחילת הפגישה הקדמתי בדברי שאני רואה במפגש איתו מעין סגירת מעגל, מכיוון שאתה עומד לשרת ביחידה שאחד ממפקדיה היה אל”מ דרור וינברג ז”ל, מפקדי נערץ ואדם מיוחד, שלדברי אימו הגברת בת שבע הופרט (וינברג), דרור נטע ביחידה ערכים גבוהים, ללא פשרות, של עבודה קשה, דייקנות ושאיפה למציונות ולראייה היחידה הגיעה לשיאים חדשים ופורצי גבולות בעשייה הביטחונית בפיקודו. קבלתך ליחידה מעידה שהינך ערכי ובעל כושר גופני הנחוצים לשרות ביחידה.

מריצת חצי מרתון לאימונים בקבוצת כושר קרבי

“מדי יום התאמנתי עם אבי למרוץ 21 ק”מ , זה כייף, מהנה ומחזק את הקשר ביננו. מיד בתום ריצת החצי מרתון שהיתה מהנה ומאתגרת הצטרפתי לקבוצת כושר קרבי, הבנתי מתוך שיחה עם חברים שסיימו גיבושים שאצטרך לשנות את שיטת האימון, בגיבוש אדרש למאמץ גופני אחר מריצה רגילה, אדרש לרוץ בדיונות בשיא המהירות, לצאת למסעות על חול יבש ולהרים משקל על גופי. האימונים בקבוצת הכושר קרבי מהנים, מקצועים ובהדרגתיות אני מרגיש שאני מתחזק. “

לרוץ עם בקבוקי מים

“בקבוקי המים נוקשים בתרמילי המונח על הגב ומקשים עלי במהלך הריצה, לאימון הבא קשרתי אותם כמיקשה אחד, כך יותר נוח וגופי מסתגל לנשיאת משקלים. אני מאמין שאני מוכן לגיבוש שימשך ארבעה ימים שבסיומיו אבקש להתקבל ליחידת החילוץ האווירי 669 .
מגפת הקורונה שיבשה את מועד הגיבוש ואת האימונים בקבוצת הכושר קרבי. אני ממשיך להתאמן מדי יום לרוב לבד ולעיתים עם חברים, גופי ממשיך להתחזק ולא פחות החוסן הנפשי, אני מאמין באימון בשעות לא שגרתיות, כאן נבחנת הדייקנות וכח הרצון שלי. “

עקביות במשימות

“גבעת החול תלולה, אני מתנשף והדופק עולה לגבהים במהלך הטיפוס, לרגע לא חשבתי שיהיה קל, השרירים מורים לי להאט והמוח בשלו כאילו הוא מנותק מהגוף ומורה לי להמשיך לא לוותר, אני ממשיך להתקדם לפיסגת הדיונה. רבים הגיעו לפני לפיסגה ירדו והתחילו שוב, המשכתי לדחוף את עצמי ומקומי נשמר בקבוצה האחרונה בריצה לפיסגת דיונת החול.
יצאנו למסע של קילומטרים רבים, בחול היבש, קבוצה של חסונים מתנדבת להרים את האלונקה, ההליכה שקטה אף אחד לא פוצה את פיו, לאחר מספר קילומטרים של הליכה אחד החסונים מרים את ידיו ומבקש החלפה, לא הססתי, נכנסתי מתחת לאלונקה ונשאתי אותה קילומטרים רבים. מחשבות רבות עולות במסע על המשפחה, החברים שסיימו בהצלחה את הגיבושים, מעט לפני עלות השחר, סיימתי את המסע.
תפחתי על שכמי, עשיתי זאת, סיימתי את המשימה הכי קשה! “

קבלת החלטה

“לא עברת את הגיבוש לשייטת, זאת ההודעה שקבלתי לאחר שבועיים בתום הגיבוש, הודעה יבשה שהיכתה אותי, עכשיו אני צריך להחליט לאן מועדות פני. קבלת החלטה פזיזה עלולה להיות הרת אסון מבחינתי, אני נשאר שקול ולא מבואס, הרי סיימתי בהצלחה את יום הסיירות ובעקבות זה הוצעו לי מגוון רב של תפקידי לחימה ביחידות השונות, לרבות חטיבת הקומנדו שהבעתי נכונות לשרת בה. לאן אשובץ בהתאם לפרופיל הנתונים שלי? תהיתי
בתום שבועיים נוספים קבלתי את ההודעה המיוחלת – התקבלתה ליחידת מגלן. שמחתי מאוד על השיבוץ, הוכחתי לעצמי שהינה אני קטן הממדים הגופנים מסוגל להתמודד בהצלחה מול אתגרים פיזיים שחזקים לא יכלו להם. “

תודה

הולדת כל פוסט היא תהליך מעניין ומרתק. ברצוני להודות ל – ש. שפינה לו זמן בתקופת שרותו בשנת שרות כדי לחלוק עימנו את סיפורו המרתק והמעניין.

צינת הבקרים שחודרת עד לשד העצמות לא מנעה מ – ר. במשך שנים להגיע מדי יום לאימון בקבוצת כדור המים המפוארת ובעלת המורשת של עמק הירדן.
לאט וביסודיות נבנה הכושר הגופני והחוסן המנטלי לעמידה מוצלחת ליום סיירות וגיבוש לשייטת 13, שלא התקבל ומשלל יחידות קומנדו שהוצעו לו החליט לשרת בשרות משמועתי ביחידת יהלום.

ר. השתמש במספר תובנות, שהפנמתן תצייד כל מועמד בכלים הבסיסיים הנדרשים כדי להכין את עצמכם לגיבוש.

רצינו לשתף אותכם בכמה מהן.

הדרך הבטוחה והמוכחת היחידה לדאוג שהמזל יהיה לצדכם היא הכנה יסודית, אפילו אובססית. אל תשכחו את זה.

הכנה גופנית ונפשית היא תנאי בסיסי והכרחי. באם אתם פעילים במשך שנים בענף ספורט – ההכנה שלכם תסתפק בריצה אחת בשבוע ועוד ריצה על חול הים על מנת לחוש את הקושי והשוני. באם אינכם פעילים ספורטיבית, התחילו להתאמן מוקדם ככל האפשר, מוטב עם שותף, והאימרה “התאמן, אל תתאמץ ” תהיה נר לרגליכם במהלך האימונים.

תצטרכו הרבה יותר מכישרון ספורטיבי והשקעה כדי להצליח.

תצטרכו ללמוד לדבר מול קהל. אל תחששו, משה רבינו המנהיג הגדול לא היה איש של דברים, “כבד פה וכבד לשון, אנוכי ” והצליח להוציא את עמנו מעבדות לחרות.

לתת את הכל.

אם אתם בגיבוש – אז אתם נותנים הכל, בכל משימה עושים ראשון בכל פעילות קטנה כגדולה.

לא לחשוש מקשיים כדי לממש את החלום.

“לפני הגיבוש לשייטת חשבתי שזה הדבר הכי קשה בעולם. כולם הפחידו אותי, זה מסעות, אקטים במים, זחילות ובסוף אתה מגיע ומבין שזה לא נוראה כמו שאתה חושב. האנשים שם זה בני אדם ולא על אנושיים, והם רוצים להצליח בדיוק כמוך. “

תודה

הולדת כל פוסט היא תהליך מעניין ומרתק.
ברצוני להודות ל – ר. שפינה לו זמן כדי לחלוק עימנו את תבונתיו.

“תצטיין, ” אמר לו. “אין אדם שיכול לבקש יותר מזה. “

מתוך המרוץ של פלאנגן, טים מקנד.

הבנת מאפייני המצוינות האישית

מרווה קולניס היתה מורה אמריקאית שייסדה בתי ספר מיוחדים בשיקגו וזכתה בפרסים רבים בנושא חינוך ולמידה, בהגדרתה “מצויינות היא לא פעולה, אלה הרגל. את הדברים אשר אתה עושה הכי הרבה, תעשה גם הכי טוב. “

נהרות שוצפים של דיו (וביטים) נשפכו על השאלה איך להיות מצטיין. אנשים מאמצים דרכים שונות ואין לי יומרות לסכם את התורה. יותר מזה: אנסה באופן מודע להגביל את מאפייני ההתנהגות. אני מעדיף להיצמד לחמישה מאפייני התנהגות אישיים תוך הסתמכות על ידע אישי וכלים שאחרים כבר פיתחו.

חמש אצבעות – הכלים המעשים כדי לעשות דברים הכי טוב

חמש האצבעות מייצגות את חמשת מאפייני ההתנהגות כדי להיות מצטיין כדרך חיים.
היד היא הדימוי האידיאלי המייצג את מאפייני ההתנהגות למצוינות אישית. אם תהיו מיומנים בכל אחת מהאצבעות, תגלו את הקסם שבזכותו מעט אנשים מצוינים כדרך חיים ורובם לא.

1. האגודל – מייצג את התנהגות האישית.

להיות בן אדם : להתנהג בענווה, בצניעות, בדרך ארץ וכבוד.

אמירתו של הילל הזקן “כל מה ששנוא עלייך אל תעשה לחבריך. ” תהיה נר לרגליך.

2. האצבע – מייצגת את הפעילות הגופנית כדרך חיים.

פעילות גופנית כאמצעי להיות בריא ומאושר יותר והטמעת ערכים עמוקים כגון חתירה למטרה, התמדה ונחישות.

כושר גופני גבוה הוא תנאי חיוני למצוינות אישית במחקר שפורסם של שישה מחזורי בוגרי המכללה לפיקוד ומטה של צהל נימצא כי קיים קשר מובהק בין הצטיינות לאורך השנה בקורס הצבאי – אקדמי ובין כושר גופני גבוה.

3. האמה – האצבע הארוכה ביותר מייצגת את האחריות.

כאמור בפתיחת השער עם התואר מצוינות אישית מגיעה גם אחריות : ביצוע מלאה של המשימה, נטילת יוזמה, מוערבות ואחריות לתוצאות – אין לכם אל מי להביט מאחוריכם. האחריות למעשיכם נעצרת אצלכם.

4. הקמיצה מייצגת את התעוזה.

באנגלית מוכרת הסיסמה בנוסח – Who dares Wins ולא במקרה שאלו אותה יחידות עלית מצטיינות בצהל כגון סיירת מטכ”ל ושלדג “המעז מנצח “.

מצטיין חייב להיות עם יכולת העזה – אם אינך מוכן לטעות, אם לא תהיה מוכן להתמודד עם הטעיות, אין סיכוי שתהיה יצרתי,תפרוץ קדימה ותצטיין.

5. הזרת מייצגת את האמונה בעצמך.

“אם תאמין שאתה יכול ואם תאמין שאתה לא יכול, בכל מקרה – אתה צודק. “

האמונות הן אלו שמנהלות את חיינו.
תאמינו בעצמכם שאתם מסוגלים לעשות.
למה?
כאשר אתם מאמינים בעצמכם אתם בדרך למטרה. לא בטוח שתגיעו למטרה, אך אתם בדרך.

וכאשר אתם לא מאמינים בעצמכם שאתם מסוגלים – הסיכוי שלכם לנסות ולהגיע למטרה הוא אפס.
תמיד תקשיבו לאלו שמאמינים בכם שאתם מסוגלים לעשות. לאלו שלא מאמינים בכם אל תתייחסו.

מוטו: “המעז מנצח. “ – יחידת שלדג.

לוחם אמיתי!

לאחר שני גיבושים לשייטת 13 שלא צלחו, ז. התחיל את שרותו כחניך בקורס טייס. “תמיד רציתי לשרת ביחידה עלית, אך אם הצבא מצא אותי מתאים לטייס, מי אני שאסרב! “. ההצלחה נראתה מובטחת, ז. בן ההתיישבות העובדת בצפון, בוגר מגמה ראלית, ספורטאי בכל רמח אבריו התחנך על תרומה משמעותית לבטחון המדינה והגשמה עצמית. בסיום שלב הצ’קים נקרא לוועדה ובתום שיחה עם שרשרת המפקדים קיבל את ההודעה שלא ימשיך הלאה. “ארזתי את הקיטבג והזדכתי על הנשק הארוך והתייצבתי לשיחה קצרה עם המפקדים והפסיכולוג שבה בקשתי להגיע לגיבוש ליחידה שהחלופה שעמדה בפני הינה ראיון שבה יוחלט באם אני מתאים לשרת ביחידה עלית, קו המחשבה שהנחה אותי בהחלטה היה לבחור בדרך הקשה, שהינה גיבוש שנמשך חמישה ימים של שבירה גופנית ומנטלית, שתמיד התבררה כנכונה. “

החלטתו של ז. הוערכה מאוד על מפקדי היחידה ובדיעבד היתה נכונה.

להתאמן עד הקצה מבלי להיפצע

“באקטים הפיזיים לא סיימתי בין הראשונים, הגוף כאב לי, הרגליים מיאנו לזוז והייתי תשוש פיזית בסיום היום הראשון לגיבוש. נתתי דגש לכל הבעת פנים והגייה ולא הבעתי סימני יאוש הודות לריצות הרבות והממושכות שרגלי חוו בעליות הטובעניות שהביאו אותי לקצה יכולתי. “

כושר גופני גבוה אינו ערובה להצלחה בגיבוש, היחידות השונות יודעות היטב לבנות את הכושר הגופני ללוחמים ובבואם לבחון את המועמדים הם עושים זאת על ידי הבאת המועמדים עד לקצה היכולת הגופנית. כאן נימדדת היכולת של המועמד כיצד הוא מתמודד עם סדר הגעה, מי נותן מעצמו ומי מותח את הגבולות ועושה מעבר לדרישות הבסיסיות – אלו הם נכס ליחידה ואותם צריכים.

לתת את הכל

“אז זהו חברי פנו אלינו בוחני היחידה – האקטים הפיזיים והגיבוש היסתיימו, נשאר לכם רק להקים אוהל סיירים לשנת לילה. לא ריחמתי על עצמי במיידית נגשתי להקים את האוהל בעוד שרבים ניזרקו על הריצפה ולא הואילו לבנות את אוהל הסיירים. “

המפתח להצלחה בגיבוש פשוט אמר לי ז. אתה מתחיל את הגיבוש מסתכל וחש את האווירה, החלטתה להישאר אז תן את הכל.

כך התנהל ז. במהלך כל הגיבוש שהאמירה לתת את הכל מהדהדת בראשו ללא הרף וגם לכאורה שהגיבוש הסתיים כי מתח מורידים לאפס רק כשעולים לאוטובוס הביתה בחזרה.

ז. מסכם הדרך להצליח בגיבוש ארוכה וקשה מי מכם שישתדל ויתאמץ – יעמוד בה בהצלחה!

מוטו: “רק אלו שהלכו בחושך, מבינים את יופיו של האור “. – גדס”ר צנחנים –

” וואלה, אבא שעה 02:30 ריצה של 6 ק”מ לקראת הגיבוש. קשה זה טוב! “.

“23:55 עוד ריצה של חצי שעה, לא מפסיק להתאמן 🔥 אתן בראבק בגיבוש יחטיות “.

שגרת אימונים גופנים ומנטלים ששורשיה מגיל רך.

אין דבר העומד בפני הרצון 💪🏻

“הלב ניצבת לי, חברי לשכבת הלימודים ולקבוצת הכדורסל קיבלו זימונים ליום סיירות ואני מייחל וממתין להודעה – הינך מוזמן ליום סיירות, אך ההודעה לא הגיעה “. ע. שאף להגיע ליחדה עילית, אך בעקבות נתוני הפתיחה שלו ( פרופיל 82 , קב”א 52 ודפ”ר 40 ) לא זומן ליום סיירות. כיברת דרך ארוכה שלעתים לוותה בדמעות ובמאמץ עילאי חווה ע. בתחילתו בגן בחינוך מיוחד, המשך לימודים בבית ספר רגיל, שלא צלח, חזרה ללימודים לבית ספר לחינוך מיוחד וסיום לימודי תיכון בכיתה מקדמת, עם בגרות, מלאה שקידמה ללא עוררין והובילה את ע. להילחם ולא להישבר על רצונו ושאיפתו לשרת ביחידה מיוחדת. “הרגשתי באסה של החיים, כישלון, וזאת בידיעה שאני יודע מה אני שווה שהיכולות הפיזיות והשכליות שלי לא נופלות ממישהו שקיבל זימון ליום סיירות “.

בפניתו למיטב בבקשה לזימון חריג ליום סיירות התבקש לשלוח סיכום רפואי מניורולוג שבריאותו תקינה, גיליון ציונים של כיתה י”א ושתי מכתבי המלצה. במיידית ע. ובני משפחתו שלחו את המסמכים הנדרשים שהיו ללא רבב. והתשובה הטלפונית ממיטב, מדור סיירות, לא איחרה להגיע – אנו מצטערים להודיעך נמצאתה לא מתאים ליום סיירות. 😔

צא, צא, צא, צא !

קולות בוחני הסיירות.

למרות התשובה השלילית ע. המשיך להתאמן מידי יום יחד עם בני משפחתו וחברים לגיבוש צנחנים שהגיע מאחר שסומן הסיפרה 5 בשאלון העדפות ( מנילה). חודשיים לאחר גיבוש לצנחנים ע. התייצב לגיבוש יחטיות, לרגע האמת – לבחון מה אתה שווה באמת.

“כשאני שוכב על הגב, מביט לשמים, עם ציוד רב על גבי אני שומע צא, צא, צא, צא מתהפך לבטן ומתחיל לזחול בחול הטובעני, גופי נחבל הידיים והרגליים מלאות בסריטות שוטפות זיעה. לא סיימתי בין הראשונים אך לא וותרתי לעצמי, המשכתי והמשכתי לזחול ובכל יד שהושטתי קדימה הקדשתי להורי, למשפחתי ולחברים שעזרו לי בדרך ונתמלאתי באנרגיות חיוביות ובאופטימיות שאת הגיבוש אסיים בהצלחה.

בתום יומיים של פעילות אינטנסיבית שרבים פרשו בדרך היתבקש ע. להרצות בפני הצוות ולעורר שיח – ” קראתי והתאמנתי איך לדבר מול קהל, למדתי על חשיבות טון ושפת הגוף במהלך הדיבור וכבן להתיישבות העובדת ההרצאה נסבה על חשיבות החקלאות הישראלית “.

בתום מסדר דמעות

“אמא, אבא התקבלתי לסיירת “. 🙂

המאמץ היה שווה!

(*) “במסעות, בניווטי בדד ובכל משימה קטנה כגדולה נתתי יחד עם חברי לצוות את הכי טוב שאפשר והובלנו את הסיירת למצוינות אישית.” הכמיהה לעשות את הכי טוב שאפשר ולתת מעבר למה שנדרש לא נעלמה מעיניי הפיקוד של הסיירת, ע. יחד עם חבריו לצוות הועברו לשרת כלוחמים ביחידה מובחרת – רפאים.

A formation story of colonel Dror Weinberg

 This was written in memory of my venerable commander, Colonel Dror Weinberg, God rest his soul, a legend in his life and his death

Amatzia, a clerk in the patrol formation

“Have you seen how this little one is

climbing the rope like a chameleon 

We were watching the boys who arrived as nominees for the patrol. It is one of our favorite parts in the reserves. Training the young boys and see who fits the patrol and who does not

I was watching the new group. Most of them are impressive; they are all making an effort. Especially three short men. Everyone called them “dwarfs” who do not let their height be a shortcoming. In our unit, being short was never a shortcoming. The best commanders in our unit went under the ladder with a straight back

The three dwarfs drew my attention, even though one of them was not physically fit. He did not come first in any of the drills and he was not outstanding in any of the trainings. However, he was the best at climbing rope, just like a cat

“Did you see how he reached the top in a

?” few seconds

The other clerk took one look and said

“.not bad but not good enough”

Once in a few days we had a “Wing Parade”. There, we inform everyone whether they continue with us or not. Young boys with shattered dreams, first disappointments. Say goodbye with a “fly young bird” greeting. The decision was not always easy. Some of the men were highly motivated but I would not count on them with my shopping list. Some of the men are physically fit but they do not have any social skills

Over the years, I have learned to identify people’s characters and behavior and I can predict right away, what will be their destiny in the end of the formation. Some of them are harder to crack, complex and I am not certain about them until the end of the formation

Dror, for example, was like that. He was highly motivated but he was not physically fit

I realized he was training for the formation. He was training so hard that he ruined his knees. He had pain in his knees but he decided to ignore the pain. That kind of behavior granted him with points for determination but I was not sure he would be able to survive real time combat. I heard his friends joking that bad knees will not stop Dror and he will accomplish the mission he has set for himself: commando unit stage 1 and officers’ course stage 2. Moreover, a few more stages on his way of becoming a commander of chief. Now I am the one who should decide whether to stop him on the first stage or not 

We have decided to take a break from the physical effort and move to group assignments

Kraus, the formation commander, took upon himself the responsibility for that day, and I knew he was going to do some nonsense. I know him from former formations

“Who wants to take a hike?” He was asking and I saw that everyone was afraid to answer. They knew that any reply would fail them. “Great, I can see that all of you want to go, but you don’t dare asking. Kraus was smiling and then he said: “I knew you would love to go so I ordered a special chopper that would take all the outstanding soldiers for a trip

You will soon hear its propeller. With a sealed face, he told the men to lift an electric pole that was standing in the end of the court. All the soldiers lined up at the two ends of the pole and barely lifted it with joined forces. Then he asked them to run around with the pole and said: “here is your propeller, run faster and maybe it will rise up eventually.”   

Then he asked them to make the noise of a chopper. “I told you the chopper is coming. Kraus ran around them, encouraging them to go on

Although I did not like Krause’s nonsense, watching the way they were organized was significant. I could not ignore the efforts the dwarfs were making. I noted to myself that although it was harder for them, they did not quit and tried to hold the pole as high as everyone else did. They all got a perfect 10 for Determination 

“Thirty seconds move”, Kraus was shouting in full throat. The men were asked to move all their personal equipment bags that were piled next to a hill, to a pallet near the shack

It could have been an easy mission if the shack was not located on top of a hill. Everyone jumped forward carrying a bag on their shoulders, reaching the top of the hill and go back. After taking the second bag, they ran slower and you could hear them breath heavily. When they went down the hill for the second time, it became obvious that not all of them will get the third bag because there were not enough bags for everyone. They all came down the hill slowly and they were not sure they wanted to take the third bag. Dror was different. He wanted to get the third bag and he made sure he was one of the three people to climb up the hill for the fourth time and the hell with the knees. Dror received again perfect ten for Group Responsibility

The role of the “hiding observer” is one of my favorites. Along the navigating track, we spread around the field, making sure the boys do not use shortcuts. Every now and then, I appear when one of the men opens a map during solitary navigation, where they should not open a map, or catch them when they try to take a nap on the way. Once I heard two of them talking, without revealing myself, they were discussing the possibility of catching a ride in order to get first and score points. They did not know that once I heard that, they lost all points

In this observation, I was watching Dror who was carrying his injured friend. From a distance it looked like he was carrying two men but when they came closer, I saw he was carrying Yischayek, who was called Pooh. The friends called him Pooh because he was as big as a bear and he weighed like a bear. He was the partner of one of the dwarfs

“Dror put me down” Pooh was shouting but Dror ignored him. Maybe he could not talk. Pooh waved his legs. “Put me down before you kill yourself, you little dwarf.” “What am I going to tell your mom? I will

.”have to go and console her, not you

Dror did not reply and Pooh was angry. A few steps ahead and Pooh threw himself to the ground. On the way, he brought Dror down to the ground too. All their big bags fell as well

“What are you doing?” Dror said quietly. If we rest, we might get last.” He sat down exhausted on the ground. Pooh took out water and watered Dror. “The last thing I need is you dying on me now.” “Because

.”of you I will not be accepted to the unit

“How will they accept the one who killed

?” his partner

“We must go on.” Dror insisted. “And you must recover”. Pooh took out a chocolate cube from a hidden pocket and gave it to Dror. “Listen, it’s impossible to carry me. I know….”

There is no such thing!” Dror got upset. “There is no impossible mission“, don’t you know? There is no such thing!”

“Ok, ok” Pooh stopped him. “Don’t start

.”with all your military philosophy now 

“Now it’s my turn to take you, let’s make it clear. I am carrying you to the end of the track. You are so light that I will hardly feel that I am carrying someone. Dror got upset again. “The mission is half you and half me and I am going to do it, even if it means that I will get there crawling on the ground

“Dror come on! We will get there tomorrow. Don’t you want us to come

?” first

“I do…”

“Me too. Therefore, I will carry you to the

end of the track. No one will know

.”Dror was quiet

“You are right.”  Dror said quietly. “No one will know…except the two of us…and

.” that’s too much

At the finish point, everyone stood and clapped their hands when this couple arrived, quit late. Dror could barely walk. He was breathing heavily, he was sweating and Pooh was on his back, swearing the three steaks he had eaten in the last month

I welcomed the two of them just like everyone else, and I did not reveal what I heard. Without really knowing, it was clear to everyone that they had argued on the way

I granted one of them with ten plus points for Credibility

In the end of the formation the list was shorter

With broken knees, reasonable fitness, high motivation, navigation capability and very good team integration, Dror was among them

Crew Nir was on its way

On the last day, before everyone was turning their way, everyone was sitting on their bags and they were waiting for their rides. I heard them talking

“How did the religious guy passed the

“. formation is beyond my understanding

I recognized Yossi’s voice

“Yes” said the other person. “Religious, a dwarf and not physically fit.”  “He also came from the city.” Said another man

I knew that most of the men on the crew came from kibbutzim or moshavim

Ein Harod, Maabarot, Gaash. Most of them came after a year of service in the kibbutzim, after working in the fields, driving tractors when they were fourteen

Dror, on the other hand, was a pale city boy.” An irritating little boy this Dror person”, said Yossi. “We should educate

“. him

“He will not be a kibbutznik, that’s for

“.sure

“He won’t be religious too. There aren’t

“.many religious men in our unit

I think they are wrong about him. He will not give up easily. They are not getting the right picture

“Where does he live?” “Kfar Saba”

“Where is this kibbutz? Is it a moshav?”

 “No”.?” “Interesting

“Do you think they train for the unit there?” “It looks as if he trained his whole

“.life for this formation

“I agree”

“Say Yossi, where is Dror?”

“How should I know?”  “He was here a

“.minute ago

“Leave me alone, let me rest. I am dead. He probably went to the toilet

I did not tell them I saw him going aside to pray

From the book And You Called Dror by Ronit Levinstein- Melts, Yediot Books 2010

The book was written in the loving memory of Colonel Dror Weinberg, God rest his soul, who was the Judah brigade commander, the most senior officer who was killed in the second Intifada, while he was fighting in the head of the force against the terrorists attack. He sacrificed himself in order to protect all the people who came to pray and went back to their homes after Shabbat prayers, (November 15 2002) from Cave of Machpela to Kiryat Arba through the worshipers way

Dror implemented in his last action the holy imperative of every commander in IDF “From me you will see and you will“. (From the book of judges, chapter 7)

In Blessed Memory of Dror Weinberg

ביום סיירות ע. חש רע ולא סיים את הגיבוש, זומן שוב לגיבוש יום סיירות וצנחנים אך החליט לא לגשת עקב מוטיבציה נמוכה להתגייס ליחידה קרבית. ” לא היתה דמות בוגרת שתדחף אותי גבוה “. ע. התגייס ליחידה קרבית שבמהלך שרותו ידע מורדות ואף חשב לעזוב את המסלול הקרבי, אך בדרך התחולל שינוי שדחף אותו לשורה של תפקידי פיקוד שסיים בהצטיינות יתרה. מה הם אותם עקרונות שדבק בהם ע. שניתוו אותו להצטיין כלוחם, כמפקד וספורטאי לוחם ששבר את שיא המסלול בריצת 3,000 מטר בקורס מפקדי כיתות.

תהנו!

להאמין בעצמך

“להאמין שאתה יכול להצטיין, שאתה יכול ומסוגל לבצע את המשימה “.

עוד בצעריתו ע. האמין ביוכולות הניהול ובפיקוד שלו לראיה ניהל סניף מרכזי של רשת המבורגרים רב לאומית שתחתיו קבוצה גדולה של סטודנטים ובני נוער, שם גם רכש ושיכלל את הכילים הניהולים.

מייד לאחר הכשרה ארוכה וקשה קיבל להכשיר קבוצה של מתגייסים חדשים ללוחמים, “מפקד שאיננו מקצוען ומאמין ביכולות שלו לא יהיה מסוגל להכשיר ולהוביל את חילייו במשימות השוטפות “.

עם פיקוד מעולה מלפנים, שהינה שיגרה יומית שוחקת , הצליח להכשירם כצוות לוחמים מגובש. עם תחושת סיפוק עצומה ומגן מפקד מצטיין של הפלוגה טס ע. עם חילייו לטיול בחו”ל.

יש לך את הזכות לטעות

המוטיבציה והרצון לשרת ביחדיה קרבית ירדה בעשרות מונים לאחר הגיבוש הלא מוצלח. “לא הייתי מורעל על הצבא, מחשבותי היו בניהול הסניף ולהנות מכל רגע, לא קראתי וצפיתי בתחומי עיניין הנוגעים לשרות ביחידות קרביות “.

בתחילת השרות ע. לא התחבר לאווירה ולחברי במחלקה ואף עלו מחשבות לעזוב את יחידתו ואת השרות הקרבי אך בשבוע השדאות שמדמה תנאי מלחמה התחולל השינוי. “ראיתי את חברי מתאמצים והבנתי שאני חייב להיות חלק מהם ולתת את תרומתי לגיבוש ולהצלחה של המחלקה “. לאחר ההפנמה של הרעיון המוטיבציה והחיבור לצוות היה מדהים ובתום המסלול ארגנתי יומים של גיבוש חברתי עם לינה אצלי בישוב לכל המחלקה.”

דרוש שלמות – לרדת לפרטים הקטנים

כדוגמת סטיב ג’ובס, המייסד של אפל, שהתעסק בפרטים הקטנים ביותר של הממשק במקינטוש שהפך למחשב מצוין בטירוף כך גם ע. שמאמין שאין להסתמך על המזל ויש לרדת לפרטי פרטים לפני ביצוע כל משימה, הדרישה לשלמות ואי התפשרות תוביל להצלחה במשימה ובתפקיד.

לא לעבוד לבד

“בסיום אימון חורף, ברמת הגולן, קבלתי מפקד מצטיין של הפלוגה בזכות עבודה צוות נהדרת, החלטתי לתת למפקדים יד חופשית בפיקוד וניהול הצוותים וזה חולל פלאים בהכשרה ובחיילות המבצעית “. ולראיה במבחן הסוציומטרי – כלי להערכה מה שהאנשים חושבים עליך מבחינה אנושית ומקצועית ככלי אמין לקידום ומינוף , ע. קיבל את הציון הגבוה ביותר במגמה.

לא לשכוח לחייך

“חייך, החיוך מייצר שיח ליצירת קשרים חברתיים תקינים ואנושים “.

כושר גופני מעולה נרכש בהדרגתיות, בשיטתיות ובהתמדה כנגד קשיים רבים בדרך להשגת המטרה. ע. לא חשב לשבור שיאים בריצת 3,000 מ’ ו – 2,000 מ’ בקורס מפקדי כיתות ובקורס קצינים והדרך להתמנות לקצין כושר גופני של הפלוגה במהלך הקורס היתה מתבקשת. “לקחתי את התפקיד לרמה גבוה והקפדתי לחייך לחניכים במהלך כל הפעילות הגופנית המאומצת, החיוך יצר אווירה נעימה שבזכותה החניכים שיפרו את כושרם הגופני ותמיד סיימו בחיוך ובהנאה.

תודה

הולדת כל פוסט היא תהליך מעניין ומרתק. ברצוני להודות ל – ע. שפינה לו זמן בתקופת תפקיד לחוץ במקום מרתק כדי לחלוק עימנו את ניסיונו ותבונתיו.

בחופשים ארבעתם מתייצבים בשעה 04:00 לעבודה פיזית ממושכת במטעי הקיבוץ שחישלה וחיזקה אותם כהוגן. יחד התאמנו, התמודדו והגיעו למצבי קיצון בגיבוש לשייטת, חובלים, טייס וצנחנים!

סיפורם של הנוער האשדותי,שבעמק הירדן, שהעזו לעמוד באתגר הגיבוש, נכשלו והצליחו. ארבעתם תמימי דעים שניתנה להם הזכות להגן על המדינה בשרות קרבי משמעותי ומעבר להקרבה הפיזית והנפשית העצומה שידרשו, התגמול יהיה גדול יותר ממחיר ההקרבה.

קריאה מהנה! 🙂

להיות קשוב לגוף

א. (ק) בן למשפחה שתרומתה לבטחון המדינה לא יסולא בפז שואף להכי גבוה, בעקבות שיחות עם הוריו וחברים התגבשה החלטתו להתאמן לגיבוש שייטת 13 . לאחר תקופה של אימונים חש כאבים בשתי רגליו. ” הרגשתי מעין שריפה בשתי רגלי, אך המשכתי להתאמן “. חרף איתותי המצוקה של שתי רגליו והמשך שגרת האימונים שהובילו לפציעה והפסקת האימונים שלושה חודשים לפני הגיבוש נענה לאתגר הגיבוש.

“הבטחון העצמי ירד לי ולא הצלחתי לתת מאה אחוז מיכולתי במהלך הגיבוש והבוחנים הורו לי להפסיק את הגיבוש “.

ל – א. נכונה שנת שרות מאתגרת שבמהלכה יחלים מפציעתו ועם יכולתו הגופנית והמנטלית, לבטח יצליח לעמוד באתגר הגיבוש.

ספורט זה משמח

א. (א) בנוי לתלפיות רץ למרחקים ארוכים, החליט להיות צוער בקורס חובלים ולשרת שרות ארוך ומשמעותי בעקבות חשיפתו לסיפור משפחתו שעלו ארצה באניית סער 3 ולימים סיימו קורס חובלים ושרתו במיגוון תפקידים בחיל הים.

כשהמטרה סומנה להיות צוער בקורס חובלים החל להתאמן לקראת הגיבוש בריצות ארוכות שמקטעי אורך הריצה גדלות בהדרגתיות ובמתינות עד למרחקים של עשרות קילומטרים בריצה אחת וגם על חיזוק חלק גוף עליון לא פסח בעזרת עשרות אימוני שכבות שמיכה על חול. “הספורט, כהכנה לגיבוש, הכניס אותי לראש טוב והמשכתי להתנדב בנוער העובד והלומד”. במהלך הפעילות ההתנדבותית נרכשה המיומנות של מנהיגות אשר עזרה רבות ל – א. במשימות הקבוצתיות שדרשו מנהיגות, סדר ואירגון. “לפני הגיבוש דאגתי לישון ולנוח היטב ולהגיע רענן וחד “.
במהלך הגיבוש, שהסתיים בהצלחה, התגלתה ל – א. מחלת ים אשר מונעת ממנו להתקבל לקורס חובלים
והחלטתו להשאר בראש פתוח לתפקידים נוספים פתחה בפניו קשת רחבה של תפקידים שבהם הוצע ל – א. תפקיד רגיש ומאתגר בים לאחר סיום שנת שרות במילווקי.

דברים קטנים ומשמעותיים

את ז. שועל קרבות ותיק מאימונים וקרבות בג’ו ג’יטסו ברזילאי, אף אחד לא ישבור!

פעמיים ז. לא סיים את הגיבוש לשייטת 13 עקב התנהלות שגויה בבחירת מזון שגרמה לסכנת התייבשות.
בתחקור עצמי מהתנהלותו הפיק לקחים לגיבוש לטייס.
“התנהלות בבחירת סוג המזון, סדר ואירגון היו בראש מעיניי, שרוממו את בטחוני העצמי שהפעם אצליח לסיים בהצלחה את הגיבוש”.

במהלך המשברים המנטלים הרבים שהיו במהלך הגיבוש ז. השתמש באסטרטגית מחשבתית ודמיין את כל אותם דמיות הרואיות שהכיר מקריאה כיצד הם עמדו באתגרים גדולים להצלת חיי אדם ומי הוא שיכשל בגיבוש שהוא הרבה יותר קל ונוח. בלבוש הכי נוח ועם כושר גופני ומנטלי גבוהה ז. סיים בהצלחה את הגיבוש לטייס!

קדימה, אחראי !

אחרי! היא הדוקטרינה הידועה של קצינים ישראלים ומקורה בימי קדם של העם היהודי.

“קדימה, אחראי ” שרויה גם בפיו של ע. שהינו תמיר, חייכן, ספורטאי בנישמתו, שמתנדב שלוש שנים ברציפות בפרויקט העצמה לבני ובנות מצווה כשהוא מוביל בראש את כל חברי הקבוצה בפעילות ספורטיבית מאומצת.

ע. החליט להתעלם מהמגבלה של נתוני הפתיחה ושם לו למטרה בשלב א’ – צנחנים, שלב ב’ – סיירת צנחנים , שלב ג’ – קורס קצינים.

ואכן ברוח מחשבתו של ע. המון מחקרים מראים שהגורם שהכי מנבא הצלחה בהמשך החיים זה לא נתוני אינטלגנציה ונתוני פתיחה כי אם היכולת לשלוט ולנהל את עצמך.

“ציפיתי לגיבוש מאתגר וקשה אך היה לי קל מדי עקב הקלות רבות שהיו בגיבוש “.

ל – ע. נכונה עוד דרך ארוכה להגשמת שאיפותיו, שבסופה ינסה לשכנע בני נוער עם נתוני פתיחה כמו שלו לא לוותר לעצמם ולשרת שרות משמעותי.

הבעת תודה

המיפגש עם ארבעתם היה מרתק, מעניין שתובל בהמון הומור ותובנות משכילות ברות ישום. תודה לכם חברים שהקדשתם מזמנכם היקר ושיתפתם אותנו מנסיונם.

עם כושר גופני איום ונורא ומשקל רב מדי, הצלחתי לסיים את הגיבוש הודות לנחישות, המעורבות והאחריות הקבוצתית שהפגנתי.

הגעתי לגיבוש, שנמשך שלושה ימים, עם כושר גופני איום ונורא בלשון המעטה, תכלס הכושר הגופני שלי היה גרוע. בפתיח חימום קצר ויצאנו לריצת 3,000 מטר כשאני מסיים בין האחרונים ושכמעט עלתה לי בבריאות. בתום ההכשרה הכושר הגופני עלה פלאים ואני יכול לרוץ 2,000 מטר בקלות יחסית ובזמן בלתי מצאותי מבחינתי – שמונה דקות. בחלוף הזמן שוב הכושר הגופני מוזנח ומנגד רמת הכלוסטרול ולחץ הדם (שני גורמים הקשורים לסבירות גבוהה לקבלת התקפי לב או שבץ לב) מטפסים אט, אט למעלה. מכנסי הג’ינס במידה 42 כבר לא מתאימות לממדי הגוף שהתרחב ובריצת 2,000 מטר שרצתי הרגשתי מאמץ כה גדול עד כי הרגשתי קושי רב לנשום. אמרתי לעצמי שאני מוכרח לעשות משהו בעניין. התחלתי לרוץ, ההתחלה היתה קשה, השרירים והמפרקים כואבים ובכדי להפחית את המאמץ והכאב, אני הולך, רץ והולך. בחלוף מספר חודשים של התמדה אני יכול לרוץ מספר קילומטרים בקלות. ההתמדה משתלמת, היום עשרים וחמישה שנה לאחר מכן , לא זה בלבד שהשתתפתי בעשרים ושמונה מרתונים שבאמצעותם הכרתי את ארצנו, תושביה, בני נוער המקסימים שביחד רצנו במרתון ירושלים והבריאות השתפרה פלאים. רוח הנעורים שוב פועמת בי. חברים ובני המשפחה נדבקו ממני בחיידק הריצה והתחילו לרוץ/ ללכת ומרגישים הרבה יותר טוב, רבים מהם השתתפו בעשרות תחרויות ריצה כולל חצי מרתון ומרתון (42.2 ק”מ ). ולשמחתי הרבה חזרתי ללבוש את מכנסי הג”ינס במידה 42 🤘

רצוני מהריצה לשפר במעט את בריאות הגוף והנפש והחזירה לי אהבה שקבלתי יותר מכפי שדיימנתי!!!

ג.(גונגי) שירת כמפקד צוות בדובדבן.

ח.(חזיר) שירת כטייס בחיל האוויר.

ש.(שללה) שירת כלוחם באגוז.

שלושה חברי ילדות, בני ההתיישבות העובדת שבעמק הירדן, שדבק להם הכינוי “צוות ג.ח.ש ” התאמנו ויזמו אימונים גופנים ומנטלים כהכנה לגיבוש שהם סוחפים אחריהם נערים נוספים משכבת בית הספר לאימוני צוות ג.ח.ש ברוח ההתנדבות, עזרה הדדית ושהאימון הקבוצתי הינו רכיב להצלחה אישית בגיבוש, רבים מחברי הקבוצה סיימו שרות קרבי משמעותי כשבגופם מגנים על גבולות המדינה ותושביה כמיטב הערכים שספגו מבית ההורים והקהילה.

זהו סיפורם של מיטב בננו, מלחי הארץ, כפי שסופר על ידי גונגי.

קריאה מהנה! 🙂

גונגי, בשנות ה – 30 לחייו, בנוי לתלפיות עם מרץ ופני נער מתבגר, משקם את יכולת התנועה של אנשים כפיזיותרפיסט מנוסה שעמד בפני אתגרים רבים בחייו.

“גיבוש זה דבר פשוט, לא להישבר ולהשאר בן אדם. “

“מטרת הגיבוש היא לשבור אותך, שתרים יד ותפרוש, ההכנה הגופנית עזרה לי בגיבוש ביחד עם היכולת המנטלית החזקה שנבנתה על ידי האימונים הגופנים הממושכים שעשינו והרצון העז לשרת בדובדבן. למעשה היכולת המנטלית ניבנתה על הבסיס הגופני מהאימונים הרבים שערכנו כקבוצה. ”

שגרת אימונים

שלוש עד ארבע פעמים בשבוע ניפגשו צוות ג.ח.ש לאימון גופני – תרגילי חימום, ריצה על הטיילת למרחק 10 ק”מ ובסיום תרגלי כוח על הדשא. כבר בסיום הגיבוש הראשון של הצוות ביום סיירות שהיה קשה ושלרוב הגיעו במקומות האחרונים באתגר הגופני חברי הצוות הבינו שלא התאמנו נכון, לאחר סיעור מוחות הוחלט להתמקד באימוני ספרינטים בחול, ריצות בעליה, סחיבת משקל והתמקדות ביחידות אימון ארוכות.

אחריות קבוצתית

“הגעתי לגיבוש צנחנים הרבה יותר מוכן אך בכל זאת הייתי חלש – תמיד הייתי בין האחרונים ועם כושר גופני כזה לא היו אמורים לקבל אותי אך מצד שני כשהיה צריך לאסוף את החבר’ה להתגייס בשביל משהו או מישהו לזה תמיד היה לי כח, ולא משנה כמה אני גמור.”

“אין מצב שאני נשבר “

גונגי ממשיך לספר בהתלהבות של נער מתבגר על הגיבוש השלישי והאחרון …

“באקט הכי קשה, שלוש שעות של זחילות, אני מדבר אל עצמי, אין מצב שאני נשבר, אני נזכר באימונים הקשים שהתאמנתי עם חזיר ושללה וכמה שהיזענו ביחד וזה נתן לי כח להמשיך ולא להרים ידים לאות פרישה מהגיבוש ומהחלום. לפתע בין זחילה לזחילה אני מוצא מספרים בחול, אחזתי אותם בידי וחשבתי שלבטח זה נפל למשהו ואשיב אותם בסיום הזחילות שלפתע ניגש אלי המגבש ושואל אותי מה אני אוחז בידי ואני בתמימות עונה מצאתי מספרים בחול ורציתי להשיב אותם בסיום, המגבש הסתכל אלי בחיוך, ביקש את המספרים ואמר לי “כל הכבוד “, לדעתי זה נתן לי המון קרדיט למרות שהייתי חלש בפן הפיזי. הבאתי ערך מוסף לצוות, זה גם התבטא בהמשך השרות המבצעי שלי כמפקד צוות. “

מעט לפני שגונגי ניגש להשכיב לשנת צוהרים את ביתו הקטנה, הוסיף

לעשות הכנה מנטלית מאוד מאוד חזקה.

באימון הדבר הכי חשוב זה התמדה.

לשאוף להכי גבוה ולהביא את היכולות והחוזקות שלך לא משנה היכן תשרת וכך תהיה מוערך.

תודה רבה לגונגי שהקדיש לנו מזמנו היקר והעשיר אותנו בתבונות מצוות ג.ח.ש 🙏

תגובת אימו של גונגי לאחר שקראה את הפוסט.

היי ****. לא ידעתי על מה שסיפר
איזה מרגש לקראו מה עבר על ***.
שבת שלום 🍷